מדינת היהודים - מדינתנו אינה עוד מדינה הרב דוד סתיו – יו"ר ארגון רבני צהר

כשאני חושב על חלום המדינה היהודית שלי, אני מדמיין שני פסוקים מהתנ"ך. האחד האמירה המקראית המסבירה מדוע

אלוקים חולק עם אברהם את גורלה של סדום המרשיעה. "כי ידעתיו למען אשר יצווה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך השם לעשות צדקה ומשפט". 

תכונתו של אברהם וקו האופי המרכזי שאמור לאפיין את צאצאיו הוא הרצון ללכת בדרך ישרה של צדקה ומשפט. לכן אלוקים חייב להתייעץ עם אברהם בטרם ישמיד את סדום, שכן הוא חייב לראות שמי שמופקד בעולם על הצדק יאשר כי ההחלטה הקשה על הפיכת סדום היא צודקת ואין מוצא אחר להילחם ברשע בעולם אלא באופן הזה. 

הפסוק השני הוא זה שנאמר לעם היהודי לפני קבלת התורה. "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש". במבט ראשוני המלים כהנים וקדושה נשמעות מאיימות, נראה כאילו החזון הוא שהעם היהודי יכנס כולו לבית הכנסת או לבית המקדש לעבוד שם בקורבנות או בתפילות. 

האמת שונה לגמרי. אם הפסוק הראשון התייחס אל צאצאי אברהם ברמה המשפחתית והאינדיבידואלית הרי שהפסוק השני מדבר על מדינה ועם, לא עסקי משפחה מיוחסת אנו בונים אלא חברה שלמה, ציבור של כהנים. 

להיות כהן במובן הכי בסיסי שלו אינו תפקיד או ג'וב בבית המקדש. העם היהודי לא עבד כולו בבית המקדש. זה לא קרה בעבר וזה לא היה מעולם החזון של התורה. להיות כהן פרושו להיות בתפקיד. כמו שאנו אומרים "לכהן בתפקיד", היינו לשמש בתפקיד מסוים. להיות ממלכת כהנים זה אומר להיות בממלכה הרואה יעוד בעצם קיומה.

המדינה הישראלית שתקום אמורה להיות כזו שכל אחד מאזרחיה אמור להרגיש כי יש לו בה תפקיד ולמדינה כולה יש תפקיד משמעותי בין העמים. זו אינה מדינה שנוצרה כמו שלומדים בגיאוגרפיה על היווצרות המדינות, מאנשים בעלי שפה, אדמה והיסטוריה משותפת שהחליטו להקים מדינה כדי לשמר את ארצם ושפתם. כל אלו אינם מתקיימים בעם היהודי ובמדינת ישראל.

רובנו הגיע לארץ אחרי הקמתה, לרובנו לא הייתה שפה משותפת וההיסטוריה המשותפת התקיימה לפני אלפי שנים, אבל לכולנו היה חלום וחזון משותף ממש כמו אברהם אבינו שמגיע אל הארץ לא כי נולד בה אלא כי נאמר לו ששם הוא יוכל להגשים את חזונו. 

מדינתנו אינה עוד מדינה בחבר הלאומים או עוד דגל המתנוסס לתפארה בבניין האו"ם. זה לא רק עוד סדור טכני של בני אדם הנרדפים על יהדותם באירופה ומחפשים מקלט בטוח. מדובר במדינה של אנשים המבינים כי למדינתם יש משמעות אוניברסלית כלפי העולם כולו. 

אם בשנות גלותנו היינו מושא לשנאה ועוינות מסיבות רבות הרי שהקמת מדינתנו אמורה להצביע לעולם כולו על האור שזורח מציון. לשם כך המדינה חייבת להיות כזו שדרך השם, ערכי הצדק והמשפט יהיו נר לרגליה, הדאגה לחלש ולגר בראש מעיניה, מדינה בה יוכל הנביא לומר עליה שוב את הפסוק "ישראל אשר בך אתפאר"