מדינת היהודים עדכון גרסה תוצרת הארץ יובל בדולח וליאור ז'ורנו חפץ

איך אפשר שלא להתפעל מהקסם של אדם היושב לו ברצינות מופתית בשנת 1896, לכתוב ספר המשלב חזון ותוכנית עבודה להקמת מדינה יהודית. כל-כך אוונגרדית ומז'אנר המדע הבדיוני נתפסה 'מדינת היהודים' של הרצל, עד כדי כך, שאף הוצאת ספרים רצינית לא רצתה להוציאו אל האור.
 

אם סרבנות ההוצאות לאור לא הספיקה כדי להמחיש את גודל החדשנות המחשבתית שהפגין בכתביו, עשה זאת סיפורו של הרצל, שמיד עם סיום כתיבת ספרו, נתן את כתביו הטריים לחברו הטוב. בשעה שזה קרא בו, החל דומע. "התרגשותו הייתה מובנת לי, הלא גם ידידי זה היה יהודי" כך כתב, אבל  חברו בכה כיוון שחשב שתיאודור יצא מדעתו. 

מאה עשרים וחמש שנה אחר כך, כל ילד וילדה מאילת ועד הרצליה כבר יודע ויודעת, שהרצל היה ההוא שכולם חשבו שהוא קצת משוגע, אבל בסוף היה זה שצחק על כולם ועשה אקזיט למדינה. תמצית היזמות של הרצל לא נגמרה  בזה שכתב רעיון טוב לפני כולם, אלא גם בהבנה שלא יוכל לעשות את האקזיט לבדו, או במילותיו שלו: "בתקותי כי יקומו אחרי בנאים ואדריכלים גדולים וטובים ממני".

בימים אלו, בתקופה המשוגעת שאנחנו חיים בה, בין בידוד לבדידות, בין פילוג למפלגות, בין חיסון לחוסר חוסן, בין משבר האמונה למשבר האמון, נדמה שיש צורך להתחיל מחדש. ואולי בתעוזה כזאת של "חוזים" ואולי גם קצת "הוזים", נרשה לעצמנו לצמצם את העיניים ולהביט מעבר להווה על העתיד הרצוי לנו. איך תראה מדינת היהודים של העתיד?

אנחנו מדמיינים את תוצרת הארץ הזאת, את החברה אותה יולידו צעירים וצעירות החווים היום את היעדרותו של אידיאל גדול, מרשים לעצמנו ודורשים מעצמנו לחלום אחרת. אנחנו חולמים על חברה גדולה המורכבת קהילות קהילות, בדרך זו ההמונים אינם זרים ומנוכרים, הם אינם קהל ענק המחפש מנהיג, כי אם קהילה של יחידים המחפשים שותפים.
 

אנחנו חולמים על עסקים העובדים בדרך שיתופית, על מגורים בהם השכנים חיים יחד ולא רק על-יד, גנים ובתי ספר בהם גדלים אנשים חולמים, חברתיים, יוזמים ויוצרים. אנחנו מדמיינים רשת ארצית שמחברת בין כל אלו, רשת שבמרכזה לא אינטרס כי אם רעיון של חיים.

האמת היא שאנחנו מסתכלים סביבנו, ורואים איך מבעד לסדקים של המציאות הקשה שלנו בוקע אור. אנחנו רואים איך עוד ועוד צעירים, ממגוון החברה הישראלית, משפות שונות ומתרבויות שונות, רוקמים חלום למציאות. מה שבעבר היה רק זרם קטן של קהילות בודדות, הופך בשנים האחרונות לתנועה של צעירים וצעירות המבקשים לחיות אחרת.

"חלום ומעשה אינם שונים כל כך כפי שנוטים לחשוב, כי כל מעשי בני האדם בחלום יסודם ואל החלום ישובו". נאחל שנעז לחלום יותר, ההגשמה תגיע בעקבות החלומות.