ערכים

 הרצל ראה את הדגל כחלק בלתי נפרד מתהליך השינוי המבוקש עבור היהודים ולפיכך הקדיש לנושא זה תשומת לב מרובה. במהלך פעילות זו, ילמדו המשתתפים על ההתבטאויות של הרצל ומנהיגים ציונים נוספים בקשר לדגל ועל התפתחות המחשבה אודותיו, ויכירו הצעות שונות לדגל ישראל והמשמעויות שסימלו. המשתתפים יחוו דעתם האישית עליהן ויציגו את תובנותיהם לגבי הדגל הראוי לסמל את מדינת ישראל היום.

מוזיאון הרצל והר הרצל הם אתרים מצוינים לבחינת סוגיות ערכיות העומדות בלב החינוך הישראלי והציוני, ולפיכך, אך טבעי שגורמים חינוכיים יבקשו לבחון סוגיות ערכיות ולהבהירן באמצעות הביקור במקומות אלו. יום עיון זה פותח בתגובה לבקשת הצבא, אבל הוא רלוונטי לא פחות גם למסגרות חינוכיות אחרות המעוניינות לבחון את הערכים היהודיים והציוניים, האישיים והקולקטיבים. יום העיון מורכב ממספר חלקים, שלכל אחד מהם מטרות ספציפיות, המפורטות בנוסף ליעדים הכללים שהוצגו דלעיל.

ישנם כאלה הטוענים שקיימת סתירה מהותית בין הרעיון של מדינה יהודית ועיצובה של מדינה דמוקרטית במציאות. לדידם, שני הרעיונות אינם יכולים לדור בכפיפה אחת, משום שמדינה יהודית, המבקשת להבטיח את עליונותה של קבוצה אתנית מסויימת, מונעת מעצם הגדרתה את זכויותיהן הדמוקרטיות של קבוצות המיעוט האתניות הקיימות בחברה. נושא זה הוא קריטי לצורך הבנה המדינה היהודית והערכתה. בפעילות זו נבחן אותו ברמה התיאורטית, נשאל את המשתתפים לעמדותיהם ונציע דרך להבין את הנושא באופן שיפשר בין שני הערכים – 'יהדות' ו'דמוקרטיה'.

מאז ראשית הציונות ניהלו זרמיה השונים ויכוחים על אופייה הראוי של החברה או המדינה העתידית. הדים למחלוקות אלו ניכרים באסכולות השונות של המחשבה הציונית שהתפתחו בעשורים הראשונים של התנועה. ציונים סוציאליסטים, ציונים תרבותיים, ציונים דתיים והוגי דעות ליבראליים מערביים מהאסכולה הציונית של הרצל – כולם ביטאו השקפות שונות באשר ליעד הרצוי של החברה או המדינה העתידות לקום.בפעילות זו ננסה לבחון רעיונות אלו לעומק.