מנהיגות

דמותו של הרצל והר הרצל עשויים להוות פתח לדיון משמעותי בסוגיית המנהיגות. הרצל עצמו היה כמובן מנהיג יוצא דופן, וכך גם רבים מהקבורים בהר הרצל. ניתוח מדוקדק של תכונות המנהיגות שלהם יכול לשמש בסיס לתהליך עיון רציני בעבור מוסדות המעוניינים לפתח כישורי מנהיגות בקרב תלמידיהם או חבריהם. מסגרת ספציפית זו פותחה בתגובה לבקשת הצבא, אבל היא רלוונטית לא פחות גם למסגרות אחרות המעוניינות לטפח בקרב אנשיה כישורי מנהיגות. יום הפעילות נעזר בדמותו של הרצל ובדמויותיהם של אישים אחרים הקבורים בהר הרצל על מנת לעודד את המשתתפים להגדיר לעצמם מהי מנהיגות בעיניהם. יום העיון מורכב ממספר חלקים, שלכל אחד מהם מטרות ספציפיות, בנוסף ליעדים הכלליים שצוינו בהתחלה.

הרצל נתפס בעיני רבים כמנהיג יהודי מודרני חשוב, אך יחד זאת, יש הטוענים כי הוא מייצג מודל של מנהיג "בלתי יהודי". בפעילות זו נתמקד בסגנון המנהיגות של הרצל, ונראה כי זה תואם את דפוסי המנהיגות היהודית הקלאסית שביטאו דמויות מקראיות בכלל, ומשה רבנו בפרט.

הציונות הקלאסית ראתה את התפוצות באופן שלילי ושולל. דבר זה ניכר, ראשית כל, במילה "גולה" שאימצה התנועה הציונית. משמעו של כינוי זה, שמקורו במסורת היהודית, הוא כי מקומם הטבעי של היהודים הוא בארץ ישראל, וקיומם מחוצה לה, ב'גלות', אינו טבעי, אינו נכון ואיננו רצוי. ה'גלות' הוצבה כניגודה של ה'בית' (ארץ ישראל) והצטיירה כמקום שבו לא יתכן עתיד ליהודים, מאחר שהם עתידים לסבול שם מאנטישמיות או התבוללות שתוביל להכחדת העם. בפעילות זו נבחן לעומק את הרעיונות והפרדיגמות הללו.