העולם היהודי

כיצד שמרו יהודי התפוצות במהלך ההיסטוריה על זיקה עם ארץ ישראל? במה שונה 'הגירה' מ'עלייה', ומה היו הגורמים להם בתקופות עברו ובימינו-אנו? בסדנה זו ננסה לבחון מושגים אלו ולהבין את הסוגיות הקשורות בהם באמצעות פעילות חווייתית, בה נכיר זה את זה דרך סיפורנו המשפחתיים.

אלו גורמים משפיעים על המפה הדמוגרפית היהודית, ומהן השלכותיה? מה ניתן ללמוד מהשוואה בין נתונים דמוגרפיים בעבר ובהווה? האם השינויים שחלו במרוצת השנים משפיעים על דמותה של הזהות היהודית ומחייבים פעולות וצעדים מתאימים? כיצד התמודדו בעבר עם סוגיות אלו, ומהם האתגרים הניצבים בפנינו היום? – בפעילות זו ננסה לבחון את השאלות הללו ולהבין את חשיבותן.

 היהודים בעולם המודרני, הן הישראלים והן יהודי התפוצות, נוטים להתייחס אל עובדת קיומה של מדינת ישראל כאל דבר מובן מאליו. אלו שנולדו לאחר הקמתה לא חוו מציאות אחרת, ואולי בשל כך מתקשים לתאר את העולם ללא מדינת ישראל. בנסיבות אלה, בהן המדינה היא מציאות קבועה, קשה להעריך את חשיבותה; פעילות זו נועדה לעורר את השאלה לחשוב כיצד היה נראה העולם וכיצד היו נראים חייהם, כיחידים וכקבוצה, אם מדינת ישראל. לא היתה קיימת, על מנת שיוכלו להעריך באופן מחודש את משמעות המדינה היהודית ליהודים כפרטים וכעם.

שליטתם של גופים דתיים בנושאים הקשורים לחיים האזרחיים עוררה במרוצת השנים התמרמרות מצד לא-אורתודוקסים. רבים מהם חשים כי זהותה היהודית של המדינה נכבשה בידי גורמים חרדיים, המפרשים את מושגי היהדות באופן צר אופקים. חלק מן המתנגדים קוראים לשוב לחזון המקורי של הרצל את ישראל כמדינה מערבית-ליברלית; מקצתם נאבקים בחוקים דתיים באופן קיצוני ולעתים אף אלים. לעומתם, רבים מבין הלא-דתיים מביעים עמדות הקרובות ברוחן להשקפותיו של אחד העם, ורואים את המדינה היהודית כמושתתת על ערכים הקשורים למורשת היהודית אך אינם אורתודוקסים. פעילות זו נועדה לבדוק את הנושאים הללו ולעורר את מודעות המשתתפים למגוון המשמעויות הטמונות ברעיון המדינה היהודית (או מדינת היהודים).