ביוגרפיה מורחבת

בנימין זאב (תיאודור) הרצל נולד בבודפשט (הונגריה) בב' באייר תר"ך (2.5.1860). הוריו היו מעורים היטב בחברה הלא-יהודית שסבבה אותם, וניהלו אורח חיים חילוני. האב, יעקב הרצל, עסק במסחר, והאם, ז'אנט לבית דיאמנט, היתה מופקדת על חינוך הילדים, תיאודור ופאולינה, שהיתה מבוגרת ממנו בכשנה.

בשנות השלושים לחייו שהה הרצל בשני המוקדים המרכזיים של אותה תקופה: וינה, בה התגורר מאז היה בן 18, ופריז, אליה נשלח ככתב העיתון הוינאי "נוייה פרייה פראסה". הרצל חווה את אווירתן התוססת של ערים אלו, אשר היוו את המרכז הרוחני, היצירתי והחברתי של אירופה, ונחשף לתמורות שחלו בזירה העולמית והשפיעו רבות על מצבן של פריז ושל וינה.

במהלך חייו הקצרים חווה הרצל תמורות אידיאולוגיות אשר הובילו לבסוף לפיתוח משנתו הציונית. הרצל, אשר סבר בראשית דרכו כי על היהודים להיטמע כליל בחברה האירופאית, הבין בהמשך שההתבוללות לא תהווה מענה לאנטישמיות, שכן זו אינה תופעה חולפת אלא מושתתת על מקורות תיאולוגיים, חברתיים ותרבותיים עמוקים. הוא נוכח לדעת שראיית התקריות האנטישמיות כאפיזודות שוליות כמוה כעצימת עין, ולאור כישלונה של האמנציפציה, הוא הבין כי רק אם יקימו מדינה עצמאית יוכלו היהודים למצוא פתרון למצוקותיהם.

 "מדינת היהודים" היה לקרש קפיצה משמעותי עבור התנועה הציונית. הספר היווה כעין מניפסט רעיוני, בו ניסח הרצל את ה"אני מאמין" הרחב של התנועה, פרש את המצע הציוני והתווה את עקרונות החזון. עם פרסומו, קיבלה המלאכה המעשית תנופה רצינית: "מדינת היהודים" היתה ליעד ממשי. המהלכים המעשיים להקמתה הואצו והרצל הוסיף לשקוד על הפצת הרעיון ועל הניסיונות לגייס לו תמיכה עקרונית וביצועית. לשם כך, הוא הבין, יש לאחד את העולם היהודים כולו תחת המטרה הציונית.
משימה זו יצאה אל הפועל באוגוסט 1897, עם כינוסו של הקונגרס הציוני הראשון. 

הרצל ראה את 'בעיית היהודים' כעניין לאומי, ואת פתרונה, בהתאם, כ"שאלת עולם מדינית שיש להסדירה במועצת עמי התרבות". לפיכך, הוא סבר כי יש להקים גוף מסודר שיפעל לארגן את העם ואת התשתית הכספית, וליצור מוסד מוסמך שינהל את המשא ומתן עם המעצמות לשם רכישת אדמות ארץ-ישראל. לשם כך, ניסה הרצל להשיג צ'רטר (תעודת זיכיון) שיבטיח עלייה חופשית, הגנה עצמית, עצמאות ואוטונומיה פנימית למתיישבים.
במאמציו להשיג את הצ'רטר המיוחל, פנה הרצל לגרמניה, שהיתה בעלת השפעה רבה על האימפריה העות'מאנית. הוא ניהל מגעים עם אנשים בצמרת ההנהגה הגרמנית, וכאשר קיסר גרמניה, וילהלם השני, יצא למסע בתורכיה ובארץ-ישראל, נפגש עמו הרצל בירושלים.