חיפוש
   חיפוש
ערכים
פעילויות חינוכיות  >>  ערכים  >>  סולם של ערכים

סולם של ערכים

 יום עיון זה מיועד לחיילים או קצינים בצה"ל

יעדי הפעילות

- להגביר את מודעות המשתתפים לערכים אישיים ולאומיים

- לבחון את הקשר האישי של המשתתפים לערכים קולקטיבים ולערכי המדינה

- להציג את מוזיאון הרצל ואת הר הרצל כמסגרות ערכיות התורמות לבחינה מחודשת של ערכים

משך הפעילות

שש עד שבע שעות

מבנה הפעילות

יום העיון יכלול חמישה או שישה רכיבים:

  1. פעילות מקדימה בנושא 'אני והערכים שלי' (שעה)
  2. סיור במוזיאון הרצל (שעה)

הפסקה (30 דקות)

  1. סדנה בנושא 'ערכיו של הרצל ותגובותיי' (שעה)

הפסקה (15-30 דקות)

  1. סיור בהר הרצל בנושא 'חיפוש ערכים בהר' (כשעתיים)

הפסקה (15-30 דקות)

  1. פעילות מסכמת בנושא 'הרצל, הערכים ואני' (שעה)

בנוסף, ניתן לערוך פעילות בנושא 'האם צה"ל הוא מסגרת לערכים'? (שעה)

עזרים

עטים, דפים וכן החומרים הטקסטואליים המופיעים בתוך הפעילויות המפורטות

מבוא

מוזיאון הרצל והר הרצל הם אתרים מצוינים לבחינת סוגיות ערכיות העומדות בלב החינוך הישראלי והציוני, ולפיכך, אך טבעי שגורמים חינוכיים יבקשו לבחון סוגיות ערכיות ולהבהירן באמצעות הביקור במקומות אלו.

יום עיון זה פותח בתגובה לבקשת הצבא, אבל הוא רלוונטי לא פחות גם למסגרות חינוכיות אחרות המעוניינות לבחון את הערכים היהודיים והציוניים, האישיים והקולקטיבים. יום העיון מורכב ממספר חלקים, שלכל אחד מהם מטרות ספציפיות, המפורטות בנוסף ליעדים הכללים שהוצגו דלעיל.

1. פעילות מקדימה בנושא 'אני והערכים שלי' (שעה)

מטרת החלק הראשון היא להציג את נושא הערכים באופן כללי, לסייע למשתתפים לחשוב על משמעותם של ערכים בחיינו ולזהות את הערכים המרכזיים בחייהם

  • לפני הפעילות יתלה המנחה על קירות החדר מספר הצהרות הקשורים לערכים. דוגמאות אפשריות:

"ערכים הם המבדילים בין בני אדם לבין בעלי חיים"

"אדם חסר ערכים אינו זכאי להיקרא אדם"

"לנוער של ימינו אין ערכים!"

"לאנשים בימינו אין ערכים לאומיים. הם חושבים רק על עצמם".

" היחידים במדינה שיש להם ערכים כיום הם הדתיים. תראו לי אדם חילוני עם ערכים אמִיתיים!"

המשתתפים יתבקשו לבחון את ההצהרות השונות ולבחור מביניהן שתי הצהרות: זו שהם מסכימים עמה ביותר, וזו שהם חולקים עליה בתוקף. עליהם לכתוב בקצרה את עמדותיהם: מדוע הם מסכימים ומדוע אינם מסכימים עם ההצהרות אותן בחרו.

לאחר מכן, בדקו ביחד עם הקבוצה אילו הצהרות מעוררות תגובות חיוביות ו/או שליליות, וערכו דיון קצר על הנקודות הרלוונטיות, כאשר הנימוקים שכתבו המשתתפים יהוו נקודת מוצא.

  • שאלו את הקבוצה אילו הנחות טמונות ביסודן של כל השאלות? הנחת יסוד אחת היא שערכים הם דבר חיובי. הנחה נוספת היא שישנה נטייה לראות בערכים דבר שקיים בנו, בניגוד להתנהגות שאנו מסתייגים ממנה. שאלו האם הנחות אלו נכונות ובאיזו מידה: האם ישנם רק ערכים 'טובים' ו'חיוביים' או שמא קיימים גם ערכים שליליים שצריך לדון בהם? האם לאנשים שעִמם אנו חלוקים בדעותינו יש ערכים גם כן? האם ישנם ערכים שאנו חולקים עליהם אך מוכנים לקבל את הגדרתם כערכים? מתוך שאלות אלו (או חלקן) הובילו דיון קצר בסוגיה מהם ערכים, האם הם חשובים לנו, ואם כן, מדוע. לאחר מכן נסו לכוון את הקבוצה לגבש הגדרה של המושג 'ערכים' שתהיה מוסכמת על כולם.

אחת ההגדרות האפשריות, לדוגמא היא: עיקרון שאנשים תופסים כעיקרון בעל ערך וכבסיס לחיים אנושיים.

  • כעת ינסו המשתתפים, כל אחד בנפרד, לזהות שלושה או ארבעה ערכים יקרים ללבם. חשוב מאוד ששלב זה של הפעילות יתבצע בשקט וברצינות. אפשר אולי להשמיע מוזיקה שקטה ברקע כדי למנוע מצב של דממה מביכה.
  • המשתתפים ישבו בזוגות או בקבוצות קטנות (לא יותר מארבעה אנשים) ויחלקו זה עם זה את מסקנותיהם במשך מספר דקות. בשלב זה יוכלו חברי הקבוצה לשאול שאלות הבהרה, אך לא להתווכח ביניהם.
  • הקבוצה תתכנס יחדיו, וכל משתתף יסביר דבר אחד שחשוב עבורו במיוחד. המשתתפים יכינו רשימה קבוצתית שכותרתה 'ערכי הקבוצה', וישמרו את הרשימה האישית שלהם לשלב מאוחר יותר.
  • סכמו את הפעילות תוך התייחסות לזיקה בין ערכים אישיים וערכים קולקטיביים או לאומיים. העירו הערותיכם לגבי הרשימה שהתגבשה והדגישו כל דבר ראוי לציון. אם הרשימה כוללת ערכים שניתן לראותם כערכים קולקטיביים או לאומיים, הדגישו אותם, ועוררו מחשבות לגבי היחס בין ערכים פרטיים וקבוצתיים: מה הקשר בין הערכים החשובים לנו כיחידים לבין הערכים הלאומיים המקובלים עלינו?

2. סיור במוזיאון הרצל (שעה)

מטרת הסיור להעמיק את ההבנה על הערכים שקשורים בדמותו של הרצל ובחזונו הציוני

הקבוצה תסייר במוזיאון ותצפה במצגת על חייו ורעיונותיו של הרצל.

הפסקה (30 דקות)

3. סדנה בנושא 'ערכיו של הרצל ותגובותיי (שעה)

מטרת הפעילות היא לזהות את הערכים שמייצג הרצל מייצג ולבחון את הרלוונטיות שלהם לחייהם של המשתתפים

  • בתחילת הפעילות שאלו את המשתתפים לתגובותיהם: כיצד הם חשים בקשר לדברים שראו במצגת ולרעיונות שהובעו בה? האם הרעיונות שהוצגו היו טובים בעיניהם? אלו מהם, לדעתם, אינם מוצלחים? האם הדברים היו רלוונטיים או לא-רלוונטיים עבורם? יש לעודד את המשתתפים להבהיר את עמדותיהם.
  • הזכירו למשתתפים את הגדרת הערכים שנוסחה בפעילות המקדימה, בתחילת היום. תנו להם זמן קצר בו ינסו לעמוד על הערכים שהם מזהים כמשמעותיים עבור הרצל.

במקביל, הכינו רשימה אשר תרכז את הערכים שבלטו להם במצגת ושהם קושרים בדמותו של הרצל ובחזונו.

  • המשתתפים יתבקשו לכתוב הצהרה בת מספר משפטים, כל אחד בנפרד, בה יגיבו לרשימת הערכים של הרצל ויסבירו את תחושותיהם לגביה. האם הם מסכימים עם ערכים אלו? האם הם חולקים עליהם?האם הם חשים שערכים אלו אינם רלוונטיים בעבורם? מדוע?
  • המשתתפים יחזרו לקבוצות הקודמות בהן ישבו בתחילה, יחלק זה עם זה את מה שכתבו ויסבירו את הסיבות לתחושותיהם. גם הפעם מותר להם לקיים דיון ביניהם ולהציג שאלות הבהרה אך לא להתעמת זה עם זה. הורו למשתתפים לשמור את הדפים עליהם כתבו את ההערות האחרונות, שכן הם יזדקקו להם בהמשך.
  • בקשו מהמשתתפים לשלוף את רשימות הערכים האישיות שהכינו בחלק הראשון של היום, ולבחון אותן לנוכח מה שכתבו כעת בהתייחס לערכים הקשורים בהרצל. דבר זה ישמש כפתיח לדיון הקבוצתי המסכם. על המשתתפים לדבר על הזיקה (או היעדר הזיקה) בין הערכים אותם זיהו כערכים אישיים לבין תגובותיהם לערכים שמייצג הרצל. האם הדברים תואמים? לדוגמה, אם ברשימתם האישית הם לא ציינו ערכים לאומיים אלא אישיים בלבד ויחד עם זאת הגיבו באהדה וחיוב ל'ערכיו של הרצל', מה יכולות להיות הסיבות לכך?
  • בחלק השני של הדיון יש לעסוק בקווי הדמיון והשוני בין שתי הרשימות - הרשימה האישית שיצרה כל אחת מן הקבוצות הקטנות ו'רשימת הרצל' הקבוצתית. מה ניתן ללמוד מדברים אלו? האם הערכים המזוהים עם הרצל מופיעים במקום מרכזי ברשימה הקבוצתית? האם ניתן לומר כי הקבוצה מזדהה עם ערכים אלו המזוהים עם הרצל? ואולי הם מופיעים דווקא במקום שולי, או בכלל נעדרים ממנה? בין אם כך או אחרת, דונו במשמעות הדברים.
  • לסיכום חלק זה, העירו את הערותיכם בעניין היכולת או אי-היכולת להזדהות עם ערכים לאומיים.

הפסקה (15-30 דקות)

4. סיור בהר הרצל בנושא 'חיפוש ערכים' (כשעתיים)

מטרת הסיור היא להסתייע בהר הרצל כבסיס להבנת ערכי המנהיגות הקשורים במקום ובאנשים הקבורים בו.

התחנה הראשונה בסיור היא קבר הרצל. הציגו בקצרה על הקבר וספרו על תהליך קבורתו מחדש של הרצל בישראל ומשמעותה. בקשו מהקבוצה להוציא את הניירות שעליהם כתבו את תגובותיהם לרעיונות ולערכים שהרצל מייצג. בקשו מכמה מתנדבים להקריא בקול רם את מה שכתבו. בקשו מהם לקרוא את הדברים כאילו דיברו אל הרצל עצמו ולהסביר כיצד הם חווים את רעיונותיו: האם הם מקובלים עליהם או שמא אינם מסכימים עמם והאם הם חשים שרעיונותיו וערכיו רלוונטיים עבורם.

בהמשך יבקרו המשתתפים בכמה תחנות נוספות. על כל אחת מהן יינתן הסבר קצר ובסיסי, ולאחריו כדאי לשאול את המשתתפים אם הם מזהים היבטים של מנהיגות או ערכים אחרים הקשורים במקום או באישיות הקבורה בו, ואם כן – מהם. לאחר מכן הסבירו באופן מפורט על האתר או האדם הקבור בו, תוך הדגשה של רעיונות הקשורים במנהיגות האישים או תכונות אחרות המזוהות עמם או עם המקום. אפשרו למשתתפים להגיב על מה ששמעו.

להלן מספר קברים או אזורים בהם ניתן לסייר, לצד ערכים המזוהים עמם. רשימה זו חלקית והיא בגדר הצעה בלבד. מובן שכל מדריך יכול להרכיב רשימה משלו.

זאב ז'בוטינסקי (עוצמה פוליטית וצבאית, ריבונות)

גדולי האומה (ריבונות, מעמד של מדינה, עצמאות, הקמת המדינה)

יצחק רבין (עוצמה אישית וצבאית, השכנת שלום, דמוקרטיה)

חנה סנש (ציונות, עלייה, נכונות להתנדב, הקרבה עצמית, פעילות למען עזרה ליהודים)

אנצו סרני (התיישבות, סוציאליזם, אידאליזם, פציפיזם, עזרה ליהודים, שליחות, הקרבה)

עולי הגרדום (מחתרות, שכנוע פנימי, הקרבה)

יגאל ידין (ארגון צבאי, למדנות, ארכיאולוגיה, קשר להיסטוריה, תנ"ך וכדומה)

קבר אחים של הנספים באניות המעפילים 'סלבדור' או 'אגוז' (עלייה בלתי-חוקית, קהילות התפוצות, עלייה)

קבר אחים לנופלים בלטרון (עלייה, הגנה על ירושלים, נחישות, הקרבה)

קברי הל"ה (אומץ לב, הגנה, הקרבה)

גלעד ליהודי רוסיה שנהרגו במלחמת העולם השנייה (עם ישראל, הגירה, הגנה על יהודים, אומץ לב יהודי)

יוני נתניהו (אומץ לב, רגישות, הגנה על המדינה, הצלת יהודים)


 

הפסקה (15-30 דקות)

5. פעילות מסכמת בנושא 'הרצל, ערכים ואני' (שעה)

מטרתו של חלק זה היא לסכם את הנושאים שהוצגו ונדונו במהלך היום

  • בקשו מהמשתתפים לבחור אדם אחד או רכיב אחד שאליו נחשפו בסיור ושהם חשים הזדהות עם ערכיו.
  • המשתתפים יתבקשו לחשוב (או לכתוב) על הקשר שהם חשים לאותו אדם או מאורע. מדוע אותו מקום / גלעד / קבר חשוב עבורם? מה מושך אותם באותו אדם או מקום? האם ירצו לשלב בחייהם דברים הקשורים בערכים של אותו אדם או מקום? אלו דברים, ומדוע?
  • תגובות המשתתפים יהוו הקדמה לדיון המסכם בשאלה לגבי הקשר שאנו חווים כלפי ערכים 'לאומיים' או 'קולקטיביים'. האם חשוב שאנשים יחושו זיקה אישית כלפי ערכים אלו? מדוע? מדוע לא? מה צריך להיות אופיו של קשר זה? האם לצה"ל יש תפקיד בחיבור היחיד לערכים הלאומיים, ואם כן, מהו?
  • כדאי לסיים את הפעילות בהתייחסות להרצל - אדם שערכיו האישיים היו לערכים לאומיים (או אולי אדם שהערכים הלאומיים נעשו לערכיו האישיים). אילו תשובות היה הוא-עצמו מציע לשאלות ששאלנו?

רכיב אפשרי נוסף: פעילות בנושא 'האם צה"ל הוא מסגרת לערכים'? (שעה)

ניתן לסיים את היום בהרצאה על הדימוי העצמי של צה"ל כמסגרת מדינית המבקשת לייצג ערכים מסוימים. בהקשר זה חשוב להדגיש רעיונות ערכיים הבאים לביטוי בהיבטים שונים בצה"ל כגון: הקוד האתי של צה"ל, שילובם החברתי של עולים חדשים, חינוך ותרבות וכן ערך ההגנה, הניכר בשמו - 'צבא הגנה לישראל'.

 
בניית אתרים  
  עמוד הבית | מפת האתר | צור קשר  
האתר הוקם בסיוע הקרן לירושלים