ציר הזמן

סרטון פלאש

1860 - הרצל נולד בבודפשט, בירת המשנה של הקיסרות האוסטרו-הונגרית.

1866 - הרצל מתחיל ללמוד בבית ספר יהודי שמנוהל על ידי הקהילה היהודית בבודפסט.

1870- הרצל לומד בבית הספר הריאלי של העיר בודפסט

1873 - הרצל חוגג את בר המצווה ועולה לתורה

1874 - הרצל מקים אגודה ספרותית בשם אנחנו (Wir) שמטרתה הייתה לשפר את תרבותה הגרמנית של חבריה. במסגרת זו פרסם הרצל את כתביו הראשונים.

1876 - הרצל מצטרף לבית ספר תיכון פרוטסטנטי

1877 - הרצל מסיים את לימודיו התיכוניים ומפרסם מאמרים ראשונים בעיתונות.

1878 - אחותו של הרצל פאולינה נפטרה ומיד אחר כך עובר הרצל עם משפחתו לוינה. באותה שנה מתחיל הרצל את לימודי המשפטים באוניברסיטת וינה.

1880 - הרצל מצטרף לאגודת הסטודנטים "אלביה" שהייתה אגודה לאומית גרמנית.

1883 - הרצל מוחה כנגד התבטאויות אנטישמיות של אחד מחברי "אלביה" בערב זיכרון למלחין ריכרד ואגנר. בעקבות זאת הוא מודח מחברותו באגודה.

1884 - הרצל מקבל את התואר "דוקטור למשפטים". הוא מחליט שלא לעסוק במשפטים אלא לעבוד כעיתונאי ולכתוב מחזות וספרות.

1885- מחזהו של הרצל "טאברין" מוצג בניו-יורק.

1886- הרצל מתחיל לכתוב מדור שבועי ב"ברלינד טאבלאט".

1887- הרצל מפרסם קוסץ פליטונים ראשון.

1888- מחזהו של הרצל "הוד רוממותו" מוצג בפראג, בברלין ובערים אחרות, כמו כן מופיע קובץ פליטונים שני שלו.

1889- מחזהו של הרצל "גנבי הציד", פרי עבודה משותפת עם הוגו ויטמן, זוכה להצלחה רבה בתיאטרון הממלכתי בוינה. ב-25 ליולי באותה שנה, נושא הרצל לאישה את יוליה נאשאואר.

1890 - נולדה ביתו הבכורה של הרצל, פאולינה.

1891 - נולד בנו של הרצל, האנס. הרצל נשלח לפריז כעיתונאי מטעם העיתון האוסטרי הליברלי "נויא פריר פרסא" (Neue Freie Presse). הוא שוהה בפריז עד יולי 1895. במהלך שהותו בפריז נחשף הרצל לביטויים שונים של האנטישמיות ומתחיל לחשוב על תוכניות שונות לפתרון מצוקת היהודים.

1892 - הרצל מפרסם בעיתונו שפע רשימות על החיים בבירת צרפת ועל דיוני הפרלמנט.

1893 - נולדה ביתו השנייה של הרצל, טרודה.

1894 - הרצל מחבר את המחזה "הגטו". באוקטובר באותה שנה נעצר קצין התותחנים היהודי, אלפרד דרייפוס, באשמת בגידה במולדת. הרצל דיווח על המשפט לעיתונו בוינה. במסגרת תפקידו נכח באולם המשפט בעת שדרייפוס הוכרז אשם ונידון למאסר עולם וגם בטקס הפומבי בו נשללו דרגותיו ונקראו לעברו קריאות מן ההמון: מוות לבוגד ומוות ליהודים.

1895 - הרצל חוזר לוינה כעורך הפלייטונים של ה"נויא פריר פרסא", משרה אותה המשיך להחזיק גם שהיה למנהיג התנועה הציונית. באותה שנה נפגש עם הבארון הירש לשיחה על פתרון הבעיה היהודית ורכש את תמיכתם של אישים כמו מקס נורדאו לרעיון "מדינת היהודים". בשנה זו חוזר הרצל לווינה, לשמש כערוך הספרותי של העיתון "נויא פריר פרסא".

1896 - בשנה זו מפרסם הרצל את ספרו "מדינת היהודים", נפגש לשיחה ראשונה עם הדוכס מבאדן וכן נוסע לראשונה לקושטא לנהל מו"מ עם השלטונות התורכיים.

1897 -הרצל מכנס את הקונגרס הציוני הראשון במהלכו גובשה "תוכנית באזל" ונוסדה ההסתדרות הציונית.

1898 - מתכנס הקונגרס הציוני השני, בבאזל, בהנהגתו של הרצל. במהלך הקונגרס מתקבלת ההחלטה על הקמת הבנק הקולינאלי היהודי ('אוצר ההתישבות היהודי').
בשנה זו נפגש הרצל עם קיסר גרמניה וילהלם השני בקושטא, מבקר בפעם היחידה בחייו בארץ ישראל, בראשות משלחת ציונית שם נפגש עם הקיסר בשנית.

1899- הרצל נוכח בועידת השלום בהאג. בשנה זו מכנס את הקונגרס הציוני השלישי בבאזל.

1900- הרצל מנהיג את כינוס הקוגרס הציוני הרביעי בלונדון.

1901 - הרצל מנהיג את כינוס הקונגרס הציוני החמישי בבאזל. בשנה זו מוקם המשרד הראשי בלונדון של "אוצר התיישבות היהודים" כמכשיר לפעולה מדינית כלכלית ציונית וכן מוקמת הקרן הקיימת לישראל כקרן לאומית שמטרתה לרכוש בתרומת העם היהודי קרקעות בארץ ישראל.

1902 - פרסום הרומן של הרצל "אלטנוילנד". ברומן זה חזה הרצל את פניה של מדינת היהודים כפי שתראה בשנת 1923.
הרצל נפגש עם הסולטן הטורקי עבד אל-חמיד כדי להשיג רשיון ליהודים לבוא ולהתיישב בארץ ישראל ובסוריה.
בשנה זו נפטר אביו של הרצל.

1903 - במהלך השנה נפגש הרצל עם אישים שונים בממשל הבריטי, מהם מקבל את ההצעה ליישוב יהודי באוגנדה. הוא מעלה את ההצעה בפני הצירים במהלך הקונגרס הציוני השישי, שנערך בשנה זו בבאזל ומעורר מחלוקת קשה.
בשנה זו נוסדה "חברת אנגלו-פלשתינה" כחברת בת של "אוצל התיישבות היהודים". חברה זו תהפך לימים לבנק לאומי לישראל.

1904 - הרצל נפגש עם מלך איטליה ועם האפפיור פיוס העשירי. בשנה זו נערכת ועידת התפייסות ציונית בוינה.

ב-3 ליולי, כ' תמוז תרס"ד, נפטר הרצל במקום המרפא אדלאך שבאוסטריה.